ההגדרה של תוכנה חופשית

אנו מתחזקים הגדרה זו של תוכנה חופשית כדי להראות בבירור מה חייב להיות נכון לגבי תוכנה מסויימת כדי שהיא תיחשב תוכנה חופשית.

”תוכנה חופשית“ זה עניין של חירות, לא של מחיר. כדי להבין את העקרון, צריך לחשוב על ”חופש“ כמו ב”חופש הביטו“ ולא כמו ב”בירה חופשי“.

תוכנה חופשית נוגעת לחופש של משתמשים להריץ, להפיץ הפצת-המשך, ללמוד, לשנות ולשפר את התוכנה. ליתר דיוק, זה מתייחס לארבעה סוגים של חירות למשתמשי התוכנה :

• החופש להריץ את התוכנה, לכל מטרה שהיא (חירות 0)
• החופש ללמוד איך תוכנה עובדת, ולשנות אותה לצרכיהם (חירות 1). גישה לקוד המקור היא תנאי מקדים לכך.
• החופש להפיץ עותקים בהפצה-חוזרת כדי שיוכלו למשל לעזור לשכנים שלהם (חירות 2).
• החופש לשפר את התוכנה, ולשחרר את השיפורים שלהם לציבור, כך שכל הקהילה תרויח (חירות 3). גישה לקוד-המקור היא תנאי מקדים לכך.

תוכנה היא תוכנה חופשית אם למשתמשים יש את כל החירויות הללו. לפיכך אתם צריכים להיות חופשיים להפיץ עותקים בהפצת-המשך, עם או בלי שינויים, חינם או בעבור תשלום, לכל אחד בכל מקום. החירות לעשות את הדברים האלו פירושו (בין שאר הדברים) שאינכם חייבים לבקש רשות ו/או לשלם בשבילה.

החופש להריץ את התוכנה פירושו החופש לכל אדם או ארגון להשתמש בתוכנה על כל סוג של מערכת מחשב, לכל מטרה שהיא, ומבלי להדרש ליצור קשר כתוצאה מכך עם המפתח או כל ישות מסוימת אחרת.

צריך להיות לכם גם החופש לבצע שינויים (ושיפורים) ולהשתמש בהם בפרטיות לשם עבודה או הנאה, מבלי אפילו להזכיר שהם קיימים. אם אתם כן מפרסמים את השינויים שלכם, אין לדרוש מכם להודיע למישהו מסוים, או להודיע בדרך מסוימת כלשהי.

החופש להפיץ עותקים בהפצת-המשך חייב לכלול צורות בינאריות או ניתנות-להרצה של התוכנה, כמו גם את קוד-המקור, לגרסאות שעברו שינוי כמו גם לגרסאות שלא שונו. (הפצת תוכנות בצורה ניתנת-להרצה היא חיונית למערכות הפעלה חופשיות נוחות להתקנה.) זה בסדר אם אין דרך להפיק צורה בינארית או ניתנת-להרצה של תוכנה מסוימת (מאחר ומספר שפות לא תומכות בתכונה הזו), אך חייב להיות לכם החופש להפיץ צורות כאלה בהפצת-המשך במידה ומצאתם או פיתחתם דרך לעשות זאת.

כדי שהחופש לשנות, והחופש לפרסם גרסאות שעברו שינוי יהיו בעלי משמעות, חייבת להיות לכם גישה לקוד-המקור של התוכנה. לכן נגישות של קוד-המקור היא תנאי הכרחי לתוכנה חופשית.

כדי שהחירויות הללו תהיינה אמיתיות, הן חייבות להיות בלתי-ניתנות לביטול כל עוד אינכם עושים משהו רע; אם למפתח של התוכנה יש את הכוח לבטל את הרשיון מבלי שעשיתם דבר שיכול לשמש עילה לכך, התוכנה איננה חופשית.

עם זאת, סוגים מסויימים של כללים בנוגע להפצת תוכנה חופשית הינם קבילים, כשאינם מתנגשים עם חירויות עיקריות. לדוגמה, חובות-מפיצים הוא הכלל שאומר שאם מפיצים את התוכנה בהפצת-המשך, לא ניתן להוסיף מגבלות שימנעו מאנשים אחרים את החירויות העיקריות (אם לנסח זאת בפשטות). הכלל הזה אינו מתנגש עם חירויות עיקריות; אלא מגן עליהן.

בפרוייקט גנו אנו משתמשים בחובות-מפיצים כדי להגן משפטית על החירויות הללו למען כולם. אך קיימת גם תוכנה חופשית ללא חובות-מפיצים. אנו מאמינים שישנן סיבות חשובות לכך שעדיף להשתמש בחובות-מפיצים, אך אם התוכנה שלכם היא תוכנה חופשית ללא חובות-מפיצים, אנחנו עדיין יכולים להשתמש בה. ראה סוגים של תוכנה חופשית לתיאור של כיצד ”תוכנה חופשית“, ”תוכנה בעלת חובות מפיצים“ וסוגים אחרים של תוכנה מתייחסים זה לזה.

”תוכנה חופשית“ אין פירושה ”תוכנה לא-מסחרית“. תוכנה חופשית חייבת להיות זמינה לשימוש מסחרי, פיתוח מסחרי והפצה מסחרית. פיתוח מסחרי של תוכנה חופשית אינו עוד חזיון נדיר; תוכנה חופשית מסחרית שכזו היא מאוד חשובה. שיתכן ששילמתם כדי להשיג עותקים של תוכנה חופשית, או יתכן שהשגתם עותקים ללא תשלום. אך ללא קשר לדרך בה השגתם את העותקים שלכם, תמיד יש לכם את החופש להעתיק ולשנות את התוכנה, ואפילו למכור עותקים.

כללים לגבי הדרך בה יש לארוז גרסאות שעברו שינוי הינם קבילים, אם אינם חוסמים מעשית את החופש שלכם לשחרר גרסאות שעברו שינוי. כללים שאומרים ש”אם אתם הופכים את התוכנה לזמינה בדרך הזו, אתם חייבים גם להפוך אותה לזמינה גם בדרך ההיא“ יכולים להיות קבילים גם הם, באותו תנאי. (שימו לב שכלל כזה עדיין מאפשר לכם לבחור האם לפרסם את התוכנה או שלא לפרסם אותה.) גם מקובל שהרשיון ידרוש שאם הפצתם גירסה שעברה שינויים ומפתח קודם מבקש עותק שלה, אתם חייבים להיענות לבקשתו.

לפעמים תקנות ממשלתיות לשליטה ביצוא וסנקציות מסחר יכולים להגביל את החופש שלכם להפיץ עותקים של תוכנות ברמה הבין-לאומית. למפתחי תוכנה אין את הכוח לבטל או להתגבר על ההגבלות האלו, אך מה שהם יכולים וחייבים לעשות זה לסרב לכפות אותם כתנאי שימוש של התוכנה. בדרך זו ההגבלות לא ישפיעו על פעילויות ואנשים מחוץ לתחום השיפוט של ממשלות אלו.

כשמדברים על תוכנה חופשית, עדיף להמנע ממושגים כמו ”לחלק“ או ”בצורה חופשית“, משום שמושגים אלו רומזים שמדובר במחיר, ולא בחופש. מספר מושגים נפוצים כמו "פיראטיות" מגלמים דיעות שאנו מקווים שלא תאמצו. ראו מלים וביטויים מבלבלים שכדאי להמנע מהם לשם דיון במושגים האלו. יש לנו גם רשימה של תרגומים של הביטוי ”תוכנה חופשית“ לשפות שונות.

לסיום, שימו לב שדרישות כמו אלו שניתנו בהגדרת התוכנה החופשית שהובאה כאן דורשים חשיבה מעמיקה על משמעותם. כדי להחליט אם רשיון תוכנה מסוים מתאים לשמש כרשיון לתוכנה חופשית, אנו שופטים אותו בהתחשב בדרישות הללו כדי לקבוע אם הוא מתאים לרוח הדברים בהן כמו גם לניסוח המילולי המדוייק. אם רשיון כולל הגבלות בלתי-מוסריות, אנו דוחים אותו, גם אם לא צפינו את הנושא באותן דרישות. לפעמים דרישה ברשיון מעלה נושא הדורש מחשבה מעמיקה, כולל דיון עם עורך-דין, לפני שנוכל להחליט האם הדרישות קבילות. כשאנו מגיעים למסקנה בנוגע לנושא חדש, אנחנו בדרך כלל מעדכנים את הדרישות הללו כדי שיהיה קל יותר לראות מדוע רשיונות מסוימים עומדים או לא עומדים בתנאים.

אם אתם מעוניינים לדעת האם רשיון מסוים מתאים לשמש כרשיון לתוכנה חופשית, הסתכלו ברשימת הרשיונות שלנו. אם הרשיון המדובר איננו מצוי שם, אתם יכולים לשאול אותנו בנוגע לזה על ידי כך שתשלחו לנו דואר אלקטרוני ל<[email protected]>.

קוד פתוח?

קבוצה אחרת החלה להשתמש במונח ”קוד פתוח“ כדי להביע משהו קרוב (אבל לא זהה) ל”תוכנה חופשית“. אנו מעדיפים את המונח ”תוכנה חופשית“ משום שההבנה שהמונח ”תוכנה חופשית“ מתייחס לחירות ולא למחיר, מזמינה התחשבות בחירות.